חתול הים – טריגון – כל מה שרציתם לדעת

לטריגון יש גוף עגלגל שקוטרו יכול להגיע ל2 מטרים! הם יכולים להגיע למשקל של 120 ק"ג. הטריגונים הם חיות ארסיות. יש להם בקצה הזנב קוץ משונן באורך 40 ס"מ שבסופו בלוטות ארס. קוץ זה עוזר לו להגן מפני טורפים. אם הוא מרגיש סכנה, הוא יצליף בזנבו במטרה להחדיר את הקצה הארסי לגופו של הטורף.

רוב היום תוכלו למצוא את הטריגון בקרקעית הים כשרק עיניו צצות מהחול. לעיתים הם יצאו מעט מהחול על מנת לצוד אחרי סרטנים וחסרי חוליות אחרים שמהווים את רוב התזונה שלהם.

השיניים של הטריגון קטנות וצפופות וממוקמות בשורות ארוכות ומסדורות. שיניים אלו מאפשרות לו לפצח קונכיות ושריונים. הוא מסוגל גם להכניס חול לפיו על מנת לסנן אותו ובדרך לפצח גם סלעי קטנים עם שיניו.

אחד החלקים המעניינים בחייו של הטריגון זה ההיריון. הנקבות נכנסות להריון ויולדות רק לאחר שנה! הצאצאים ניזונים משק חלמון הצמוד לגוף הנקבה. בכל היריון הנקבה יולדת בין 7 ל10 צאצאים. היא לרוב יולדת בתקופת הקיץ.

צאצאי הטריגון הצעירים נוהגים להתקבץ במה שמכונה "שטחי אומנה" שטחים אלו מוקצים לצאצאים בלבד והם קרובים לקרקעית. אליהם מביאה הנקבה מזון ורק כאשר הצאצאים גדולים וחזקים מספיק, הם יוצאים משטח זה לעולם הגדול.

גם בחופים שלנו חיים טריגונים. ניתן למצוא אותם בחופי הים התיכון. 

הטריגון הנפוץ ביותר הוא טריגון חד אף. טריגון ייחודי זה חיי במים רדודים יחסית (עד 80 מטרים) וכמו בשמו, יש לו "אף" משונן. 

ישנם עוד מספר מיני טריגונים המסתובבים בחופים שלנו. ביניהם ניתן למצוא את הטריגון האטלנטי, טריגון טורטונזה, טריגון כד אף וטריגון נקוד. הטריגונים אלו נצפים לעיתים קרובות על ידי צוללנים ומשנרקלים ונחשבים לאטרקציה של ממש.

לפי החוק הישראלי, יש איסור על דייג ומסחר של דגי סחוס (ביניהם נכללים הטריגונים והכרישים למשל) דגים אלו נחשבים למינים מוגנים. למרות חוק זה, הרבה פעמים טריגונים וכרישים נלכדים ברשתות דיג, מערכי קרסים ודיג בחכה. למרות שרוב האנשים שומעים לחוק ומשחררים את הטריגונים אם עלו בטעות בחכה, נקבות של דגי בטא נוטות להפיל את הצאצאים שלהם לאחר שנלכדו. מה שעלול להוות נזק לאוכלוסיית הטריגונים ועלול להפוך אותם למין בסכנת הכחדה.

אם נתקלתם בדיג וסחר לא חוקי של טריגונים או דגי סחוס אחרים ניתן לפנות לחברה להגנת הטבע דרך אפליקציית "Seawatch"  לאחר שתדווחו, פקחים מנוסים יוכלו לעצור את הסחר ולהציל את הטריגון.

זה לא סוד שלתרנגול הבית יש חלק נכבד ביותר בתעשיית הבשר והביצים.

לצורך תעשיית הבשר פותחו גזעי תרנגולים מיוחדים שהותאמו לברירה מלאכותית.

אותם גזעים גדולים הרבה יותר וקצב הגדילה שלהם מואץ.

כל זה נועד כדי לספק את הביקוש הרב לאיבריו של התרנגול בתעשיית הבשר, איברים כמו החזה, הכנפיים והכרעיים.

כיום התרנגולים מגיעים לגודל ראוי לשיווק כבר בהיותם בני 35 ימים.

באשר לתעשיית הביצים, כידוע הטלת הביצה היא חלק ממחזור הרבייה של התרנגולת.

בטבע, הפעולה הזאת מתרחשת כ-10 פעמים בלבד בשנה.

התרנגולת אמורה לדגור על הביצים, שמהם יבקעו האפרוחים רק במידה והפרה אותן זכר.

הביצים שקיימות בתעשיית הביצים הן ביצים עקרות שלא הופרו.

במשך השנים, האדם הביא את התרנגולת לכך שזאת תטיל ביצים במשך רוב ימות השנה וכך למעשה התרנגולת מטילה ביצים כל 24 שעות לערך.