החתול הבריטי קצר השיער, הוא גזע ששייך לחתולי הבית. הגזע מוכר בעיקר כחתול חזק ובריא מאוד אבל תוך כדיי הוא חתול דיי עצלן, ובדרך כלל בגלל עצלנותו יהיה מעל המשקל הממוצע. הפרווה שלו צפופה מאוד, ובזמן הנשירה העונתית מומלץ לסרק אותה כדי למנוע הצטברות של שיער שיוצרים כדורי שיער וגורמים להקאות. יש כאלו שאפילו מעדיפים לספר את החתול לקראת הקיץ. לרוב החתול הבריטי קצר השיער חי בממוצע כ12-13 שנים. ולמרות שהוא חתול עצלן, החתול הבריטי קצר השיער הוא חתול חכם מאוד, רגוע וחברותי. בהתחלה הוא דיי חשדן, אל אחרי שהוא מכיר את בעליו הוא מתחבר בקלות. הם אוהבים תשומת לב אבל לא יותר מדי. זאת אומרת, שלא כדאי לכם לנסות להחזיק אותם כמו תינוקות כי אולי תקבלו ביס. תכונה מצוינת באופי החתול הוא שלרוב הם מסתדרים במחייה בקרב כלבים וילדים קטנים.

מקורו של החתול קצר-השיער הבריטי הגיע בכלל מהחתולים שחיו ברומא העתיקה לפני מאות שנים. אז מה הקשר בין רומא ל"בריטי"?

החתולים הגיעו לבריטניה כאשר החיילים הרומאים פלשו אליה ויש עדויות של החתולים בציורים מהתקופה. לאחר שרומא נפלה וכך נפסק המסחר עם הבריטים, החתולים שהגיעו לבריטניה התרבו והתקבעו שם. במאה שלאחר מכן, הגיעו לבריטניה חתולים מהמזרח. הבריטים התעניינו בהרבעה של גזעים, וכך הפך הגזע של החתול הבריטי קצר השיער לגזע מקומי- וכשמו בריטי. הבריטים גם חבבו תערוכות יופי, והחלו בסדרת תערוכות יופי לחתולים האלו, אבל בזמן מלחמת העולם השנייה פחתה ההתעניינות בגזע- מה שגרם לבריטים לזווג אותו עם חתולים פרסים וככה נוצר הגזע במראה שאנחנו מכירים אותו כיום.

לחתול הבריטי יש כמה צבעים. הפרווה יכולה להיות אחידה בצבעים שחורים, לבנים, סגולים ועוד. ניתן לזהות ולהבדיל את החתולים הבריטים קצרי השיער על ידי צבע עיניהם שלרוב יהיו בעלי עיניים כחולות או ירוקות. יש גם חתולים בריטים קצרי-שיער בעלי גוון צהוב וזהוב עם עיני טורקיז. והגזע שלרוב הופיע בתערוכות היה בריטי כהה-חודים. אלו יכולים להיות בכל הצבעים ולרוב יהיו בעלי עיניים כחולות. עובדה מעניינת היא שצבע הפרווה של החתולים הופך לכהה יותר ככל שהם מזדקנים ותלויים גם בטמפרטורת הגוף שלהם.