בעלי החיים

כדי להתחיל להסביר מהם בעלי החיים, אפשר להסביר קודם מהם מבחינה מדעית בעלי חיים. בעלי חיים הם יצורים איקריוטים ממלכת בעלי חיים. זאת אומרת, יצורים אלו הם יצורים תאיים שיש להם גרעין ואברונים והם מהמפותחים ביותר בטבע וזה מה שמייחד אותם כבעלי חיים לעומת צמחים לדוגמה. רוב הדברים שמשותפים בין יצורים אלו, הוא צריכת החמצן, תנועה, רבייה מינית והתפתחות מתוך עובר ליצור חי. כיום מזוהים כמיליון וחצי מינים של בעלי חיים, ואם תאמינו או לא, יותר ממיליון מהם הם בכלל חרקים. יש כל מיני סוגים וצורות שונות שעונים על ההגדרה של בעלי החיים: יש כאלו שיהיו בגודל מזערי וקטנטן של 8.5 מיליונית המטר או להפך, הגדולים ביותר יהיו בגודל של שלושים עד ארבעים מטר ויוכלו להגיע למשקל של מעל למאה טון. בניגוד למה שנשמע לנו בדרך כלל, בעלי חיים איננו מונח שנועד להפריד חיות בני אדם ולכן גם בני האדם נחשבים בעלי חיים.

בנוסף, בעלי החיים מורכבים מכמה ענפים. רובם יהיו חלק מענף הפילוגנטי- כלומר יהיה להם ראש עד זנב ובטן וגב. ענפים נוספים הם חסרי החוליות ופרוקי הרגליים, לשם משתייכים החרקים, הרכיכות (כמו חלזונות) ועוד. הענף האחרון הוא שניוני הפה שכולל את קווצי העור והמיתרניים. המיתירניים אם כן, כנראה יהיו לכם קצת יותר מוכרים כי בענף זה אנחנו כבני האדם שייכים. את הענף הזה חולקים איתנו גם עופות, ציפורים, דגים, דו חיים ויונקים אחרים.

אם נקפוץ לרגע אחורה בזמן, בעלי החיים נחשבו ליצורים חיים עוד מתקופת הפרקמבריון. ומה היא תקופת הפרקמבריון? זהו העידן שנחשב התקופה הקדומה ביותר לאורך קיומו של כדור הארץ. כן כן, עוד מאז ישנם בעלי חיים בעולם שלנו! אבל, זה לא הבעלי החיים שמוכרים לנו היום אלו היו בעלי חיים קדמוניים. בעלי חיים קצת יותר מודרניים קיימים מאז "הפיצוץ הקמבריוני", שבו התרחש שינוי משמעותי בהיווצרות מינים של יצורים חיים על פני כדור הארץ. ומתי זה היה? לפני לא יותר מכ- 542 מיליון שנים. ההשערה היא שלבעלי החיים אב קדמון משותף שחי לפני כ-650 מיליון שנה. השערה זו מבוססת על כך שזוהו כ6331 קבוצות של גנים משותפים עם בעלי חיים שקיימים גם היום.

עכשיו כשהבנו פחות או יותר מי או מה הם בעלי החיים, נסקור את המאפיינים המשותפים שלהם (ושלנו):

  • קודם כל, לכולנו ממלכת-על משותפת אחת וזוהי ממלכת האיקריוטים. ומה זה אומר? יצורים איקריוטים, אלו היצורים שהם רב-תאיים. זאת אומרת, מורכבים ממספר רב של תאים בשונה משל מחיידקים, שמורכבים מתא אחד. היחידים שחולקים איתנו את תואר הכבוד הם הצמחים, כיוון שגם הם מורכבים ממספר רב של תאים, אבל עדיין, צמחים הם אינם בעלי חיים. יצורים איקריוטיים מכילים בתאיהם את החומר התורשתי שנקרא DNA. התאים של היצורים האלו גם יהיו גדולים יותר משל הפרוקריוטיים. הרקמות שבגוף הם קבוצות של תאים.
  • בעלי חיים הם בעלי יכולת לזוז! חוץ מהספוגיים, הם כנראה יישארו קצת מאחור (סליחה בוב-ספוג)…
  • כל בעלי החיים הם אירוביים. לא, זה לא אומר שאנחנו ספורטיביים במיוחד, אלא שאנחנו מפיקים אנרגיה ומתפקדים באמצעות נשימה של חמצן. היצורים האירוביים פועלים על פי מנגנון המטבוליזם, שבעברית פשוטה יותר אומר "חילוף חומרים". חילוף החומרים הוא התהליך שבו האנרגיה שממנה עובד הגוף מופקת מתוך חמצן וגלוקוז. הגלוקוז זהו ה"מזון" שנכנס לגוף ממקורות חיצוניים. בסוף התהליך הזה נפלט פחמן דו-חמצני, שאותו לא צורכים בעלי חיים, אלא רק פולטים אותו החוצה לסביבה. חשוב לדעת שגם בעלי החיים הימיים צורכים חמצן והם עושים את זה על ידי ריאות שמקבלות את החמצן מתוך האטמוספרה (כן, מתחת לים). המטבוליזם מושפע גם מחום הגוף. בעלי החיים מתחלקים לקבוצות של בעלי דם קר: כמו זוחלים, דגים, פרוקי רגליים ורכיכות. כדיי שבעלי חיים אלו יוכלו לווסת את חום הגוף שלהם ולאפשר את המטבוליזם, הם פשוט משתזפים בשמש ונהנים מהחום. סיבה מספיק טובה גם בשבילנו ללכת לים, לא? לעומתם, היונקים והעופות הם בעלי דם חם שיכולים לשמור על חום הגוף שלהם והם לא תלויים בסביבה החיצונית (לא לגמרי. לא מומלץ ללכת לשחות עכשיו באגם קרח). ככה בעלי חיים אלו יכולים לפעול לאורך כל עונות השנה.
  • בעלי החיים הם יצורים צרכנים (הטרוטרופים), הכוונה היא לא בקניון, אלא בעלי חיים יוצרים תרכובות אורגניות למיניהן שבאמצעותם מאפשרות לבנות את גופם של בעלי החיים. התרכובות האורגניות האלו הן מזון מהסביבה וזה בעצם כל החומרים שמרכיבים את תהליך הפקת האנרגיה והמטבוליזם (חילוף חומרים). כאן גם נכנסת הצריכה של אורגניזמים אחרים, כיוון שלאלו יש תרכובות אורגניות שהאורגניזם עצמו לא יכול לייצר. היצרנים האלו הם הצמחים.
  • התפתחות בעלי החיים: חלק מבעלי החיים נולדים בצורה כזו שהם יכולים לזוז כבר מהרגע שבו הם נולדים, ויש כאלו שזזים רק כאשר הם נמצאים בשלב מסוים בחייהם- כמו למשל בעונת הרבייה. בשלבים אלו, רוב בעלי החיים מתרבים בצורה שהיא זיווגית ובה מעורבים תאים ייחודים שמתפקדים לשם הזיווג. הם מכילים את החומרים התורשתיים שמועברים לצאצאים. תאים אלו יהיו זכריים או נקביים אבל זה לא משפיע אם בעל החיים יהיה זכר או נקבה, אלו רק התאים שאחראים על הזיווג.

כל אלו הם המאפיינים שמגדירים מהם בעצם בעלי החיים, ומתוכם הבנו שהטווח יכול להיות החל מיצור קטן כמו חילזון ועד אלינו- לבני האדם. כל המאפיינים האלו בעצם משותפים כמעט לכל בעלי החיים. ומערכת היחסים של בני האדם וחיות אחרות החלו עוד מזמן ויש בה כמה נקודות מפגש. נקודות מפגש אלו למשל היו הציד, הביות ואפילו טיפול באמצעות בעלי חיים. ביות של בעלי חיים, לשימוש של צורכי האנושות החל עוד בתקופה הפרה-היסטורית. מטרות הביות היו לרוב לצורכי לבוש, חקלאות, מאכל או נוי (כמו דגים ואקווריומים), וכמובן שגם בעלי החיים מתפקדים גם כחיות מחמד.

חיות כיס

חיות כיס אלו חיות ששייכות למשפחת היונקים. ישנם כמה סוגים שונים של חיות כיס ולכן חיות כיס נחש כתת-מחלקה כחלק ממשפחת היונקים. מוכרים כ280 חיות כיס שונות ו200 מתוכם נמצאים רק באוסטרליה ובמקומות קרובים לשם! חיות כיס אחרות תוכלו למצוא באזורים כמו אמריקה הדרומוית והצפונית. אז למה בעצם חיות כיס נקראות "חיות כיס"?

למעשה, כשנולד צאצא לחיית כיס מסוימת, מה שקורה הוא שהצאצא שנולד ישר אחרי הלידה נכנס לתוך הכיס של אימו ושם הוא נשאר לעוד כמה חודשים עד שיכול להתפתח ולהתחיל ללכת בזכות עצמו. הכיס הוא בעצם קפל בתוך הבטן של האמא וממש מתפקד ככיס לצאצא שנולד. כשהצאצאים שרק נולדו מגיעים אל הכיס של אימם, הם עדיין לא מסוגלים לינוק בעצמם ולכן בתוך הכיס יש פטמות של חלב וכך הצאצאים מקבלים את המזון מאימם על ידי זה שהפטמות ממש משקות אותם על ידי השפרצת החלב ישירות אל פה הצאצא. אחרי שהם גודלים ומתפתחים מתחילים הצאצאים לינוק בעצמם.

חיות כיס מוכרות יהיו הקנגורו, הקואלה והשד הטזמני האוסטרליים, האופוסומים (נפוצים לרוב באמריקה)- שהם בעצם משפחה שלמה של חיות כיס ויש כמה סוגים שונים של אופוסומים.

חיית בר

חיות הבר אלו חיות שבשונה מחיות הבית לא עברו תהליך ביות. כלומר, לא הותאמו ולא משמשות את צורכיהם של בני האדם. חיות הבר חיות לרוב באזורים מבודדים מבני האדם ואין ביניהם קשר, אף על פי שישנן חיות בר שגרות באזורי מחיה עירוניים ומאוכלסים (תופעת חזירי הבר למשל). חיות בר אם כן, אלו חיות שלא היו במגע של אדם גם לא בשבי. זן הבר לעומת זאת אלו חיות בר שאולי חיו בתנאי מחייה שמבוקרים על ידי אנשים כמו בבי, או במרכזי הצלה והגנה ולאחר מכן החוזרו לסביבה המחייה הטבעית שלהם, אך הן עדיין חיות בר. חשוב לציין שהרבה מחיות הבר נמצאות במצב של סכנת הכחדה. בהרבה מהמקרים המקור לסכנת ההכחדה נעוץ בפעילותם של בני האדם. בני האדם גרמו בצורה עקיפה וישירה לפגיעה בחיות הבר. בין אם זה בסלילת כבישים, בניית בתים, השתלטות על קרקעות וכריתת יערות. כתוצאה מפעילויות אלו, חיות בר יצאו מהסביבה הטבעית שלהן לסביבה אחרת וגם פעולה זו גורמת להכחדה של חיות בר אחרות, שזוהי כן סביבת מחייתן הטבעית.

מקור לכתבה:

https://www.nationalgeographic.com