אפרור אפריקני (ג׳אקו)

רקע

האפרור אפריקני (שם מדעי: Psittacus erithacus), המכונה גם התוכי האפור בקונגו, התוכי האפריקאי של קונגו או בשמו המוכר ביותר בישראל ״ג׳אקו״, הוא בין סוגי התוכאיים העתיקים ביותר.

הוא תוכי בגודל בינוני שמוצאו באפריקה והוא נחשב לציפור החכמה בעולם. האפרור האפריקני הוא הציפור הלאומית של סאו טומה ופרינסיפה.

צבעם של האפרורים האפריקניים, כפי שמרמז שמם, הוא אפור ותזונתם כוללת בעיקר אגוזים, פירות ואף עלים.

לאפרור האפריקני שני תת-מינים: אפרור הקונגו ואפרור התימנה הקטן יותר. כפי ששמם מרמז, הם בעיקר אפורים. ההבדל הוא בכך שה"קונגו" גדול יותר, זנבו אדום והוא נחשב דברן טוב יותר.

התימנה קטן יותר, זנבו בצבע חום ומקורו חום-ורדרד. יש לציין כי תוכי התימנה מוגדר כמין בפני עצמו כיום.

תיאור כללי

האפרור אפריקני הוא תוכי בגודל בינוני, צבע נוצותיו הוא בעיקר אפור, והוא בעל מקור שחור.

משקלו האופייני הוא 400 גרם אם כי הוא יכול להגיע גם למשקל של עד כ-530 גרם, באורך ממוצע של 33 ס"מ כאשר מוטת הכנפיים שלו נעה בין 46 ס״מ ל-52 ס״מ.

האפרור האפריקני בעל צבע כהה יותר באזור שמעל הראש והכנפיים מאשר צבעו בשאר הגוף כאשר נוצות הראש והגוף בעלות קצוות לבנים קלים. נוצות הזנב שלו הן אדומות.

בגלל בחירתם של מגדלי תוכי, כמה מתוכי האפרור אפריקני הם אדומים באופן חלקי או מלא.

יש לציין כי שני המינים זהים ואין אפשרות להדביל בצורה ויזואלית בין הזכר לנקבה ולצורך כך מגדלי התוכיים עורכים להם בדיקות דם. צבעי הפרטים הצעירים יותר דומה לזה של הבוגרים, אך בדרך כלל עיניהם אפורות כהות עד שחורות, בהשוואה לקשתות הצהובות שקיימות סביב עיניהם הכהות של הציפורים הבוגרות.

האפרור אפריקני יכול לחיות 40-60 שנה בשבי האדם, אם כי נראה שאורך החיים הממוצע שלהם בטבע הוא קצר יותר ועומד על כ-23 שנים.

כלבים | חתולים | אוכל לכלבים | אוכל לחתולים | מונג' | אקאנה | טייסט | הילס 

תפוצה ובית גידול

האפרור אפריקני כפי שמסגיר אותו שמו הוא יליד אפריקה. הוא נפוץ בעיקר בשטחי מרכז אפריקה שכוללת את המדינות אנגולה, קמרון, קונגו, גבון, חוף השנהב, גאנה, קניה ואוגנדה.

נראה כי המין מעדיף יערות צפופים, אך ניתן למצוא אותו גם בקצוות יער ובסוגי צמחייה פתוחים יותר, כמו יערות גלריה וסוואנה.

כמות הפרטים המדויקת של המין אינה מדויקת אם כי ההשערה היא שהיא נעה בין 630,000 ל-13 מיליון ציפורים שמרכיבים יחד את כלל האוכלוסייה העולמית.

חשוב מאוד לציין ולזכור כי האוכלוסייה פוחתת ברחבי העולם והמין נמצא בסכנת הכחדה.

מחקר אוכלוסין שפורסם בשנת 2015 מצא כי המין "חוסל כמעט" לגמרי מאזור גאנה, כאשר המספרים צנחו בין 90 ל -99% מאז 1992.

תוכי האפרור אפרקיני נמצאו רק ב-10 מתוך 42 אזורים מיוערים, ושלושה בתי גידול שבעבר מנו 700–1200 ציפורים כל אחת, נמצאו בהם כיום רק 18 בסך הכל.

תושבים מקומיים האשימו בעיקר את סוחרי חיות המחמד ואת גנבי העצים בירידה החמורה הזאת באוכלוסיית האפרוריים.

לעומת זאת, האוכלוסיות שמצויות בקמרון נחשבות יציבות.

בקונגו נלקחים מדי שנה כ- 15,000 פרטים עבור סחר בחיות מחמד, ממזרח המדינה, אם כי המכסה השנתית הרשמית מוגדרת רק בכ-5,000 פרטים.

האפרור האפריקני נמלט או שוחרר במכוון לפלורידה, ארה"ב, אך אין שום עדות לכך שהאוכלוסייה באזור מתרבה אופן טבעי.

התנהגות ואקולוגיה

התנהגויות של ציפור בר:
מעט מאוד ידוע על התנהגויות ופעילויות של האפרור האפריקני בטבע.

מלבד העובדה כי יש מחסור רציני במימון המחקר בנושא, העובדה כי בטבע האפרור האפריקני נחשב כחיית טרף אשר לעיתים ניתן למצוא אותה במצבים פראיים למדי, מקשה מאוד על ניסיונות בני האדם להתחקות אחריה. כל אלה תרמו למעמד של האפרור האפריקני כציפור שנחשבת מסתורית למדי.

עם זאת, הוכח כי האפרורים שחיים בטבע יכולים לחקות גם מגוון רחב של צלילים שהם שומעים, בדומה לקרובי משפחתם השבויים אצל בני האדם שידועים ביכולת ״הדיבור״ המופלאה שלהם.

שני אפרורים הוקלטו במהלך טיול בזאיר והחוקרים דיווחו כי היה להם רפרטואר של יותר מ-200 צלילים שונים, כולל תשעה חיקויים של שירי ציפורי בר אחרות ואפילו אחד של עטלף.

http://www.youtube.com/watch?v=u7TiRqh7x8s

תזונה

האפרורים האפריקניים הם בעיקר אוכלי פירות כאשר רוב תזונת התוכים מורכבת מפירות, אגוזים וזרעים.

המין מעדיף פירות שעשירים בשמן דקלים והם אוכלים פרחים וקליפות עצים, כמו גם חרקים ושבלולים.

בטבע, האפרור אפריקני ניזון בעיקר ממזון שגדל בטבע אם כי כאמור גם מחרקים ושבלולים.
מנגד, בשבי, הם ניזונים גם מכדוריות עוף, מגוון פירות כמו אגס, תפוז, רימון, תפוח ובננה, וירקות כמו גזר, בטטה מבושלת, סלרי, קייל טרי, אפונה ושעועית ירוקה. הם זקוקים גם למקור לסידן.

רבייה

האפרורים אפריקניים הם ציפורים מונוגמיות המקננות בחללי עצים. מעט ידוע על התנהגות החיזור של מין זה בטבע.

כל זוג תוכים מזווג זקוק לעץ משלו לקן משלו.

הנקבה מטילה שלוש עד חמש ביצים, שעליהן היא דוגרת במשך 30 יום תוך כדי האכלה על ידי בן זוגה.

הציפורים הבוגרות מגנות על אתרי הקינון שלהן כאשר שני ההורים עוזרים לטפל באפרוחים עד שהם יכולים להסתדר בכוחות עצמם.

כנזכר למעלה, אפרוחים של אפרור אפריקני דורשים האכלה וטיפול מהוריהם בקן.

ההורים מטפלים באפרוחים שלהם עד 4-5 שבועות לאחר שהם יכולים לעזוב את הקן.

הפרטים הצעירים עוזבים את הקן בגיל 12 שבועות.

הם שוקלים 12–14 גרם בבקיעתם, ובין 372 ל-526 גרם כאשר הם עוזבים את הוריהם.

סכנות ושימור המין בטבע

הטורפים הטבעיים של המין הזה כוללים את נשר הדקלים ומספר מינים של ציפורי טרף נוספות.

קופים מכוונים לביצים של האפרור והצעירים לאוכל שלו.

האפרור האפריקני בשבי נצפה כרגיש לזיהומים פטרייתיים, זיהומים חיידקיים, אי ספיקת תזונה, גידולים ממאירים, מחלות מקור ומחלות נוצות, תולעים טפיליות ותולעי דם.

בני האדם הם ללא ספק האיום הגדול ביותר על אוכלוסיות האפרור האפריקני בטבע.

בין השנים 1994 ל-2003 נסחרו יותר מ -359,000 תוכי אפרור אפריקני בשוק הבינלאומי. בערך 21% מאוכלוסיית הבר של המין נחטפו מבתי הגידול הטבעיים שלה בכל שנה.

שיעורי התמותה הם גבוהים ביותר בין זמן לכידתם ועד שהם מגיעים לשוק הסחר, ונעים בין 60- 66% תמותה. כמו כן, התמותה בקרב ציפורים מיובאות היא גבוהה מאוד.

מין זה נצוד גם על בשרו ועל חלקיו המשמשים בתרופות מסורתיות.

כתוצאה מהצמצום הנרחב של ציפורי האפרור אפריקני בטבע, בנוסף לאובדן בתי גידול, ההערכה היא כי מין זה נחלש מאוד בטבע, ולכן הוא דורג בסכנת הכחדה על ידי האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע.

באוקטובר 2016, האמנה לסחר בינלאומי של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה (CITES) הרחיבה את רמת ההגנה הגבוהה ביותר לתוכי האפרור אפריקני על ידי כך שאסרה לגמרי את הסחר העולמי והפרטי במין זה.

קשר לבני אדם

המין נפוץ מאוד בשבי האדם ומוחזק באופן קבוע על ידי בני אדם כתוכי לוויה.

העובדה כי האפרור אפריקני מסוגל לחקות דיבור אנושי הפכה אותו לאחת מציפורי המחמד הפופולריים ביותר.

דוגמה ליכולת הדיבור של המין היא כאשר אפרור אפריקני מחמד שברח לבעלים שלו ביפן, הוחזר לבעליו לאחר שחזר על שם הבעלים וכתובתו.

הם ידועים לשמצה בגלל חיקוי רעשים שנשמעים בסביבתם ומשתמשים בהם ללא לאות.

מדובר בציפורים אינטליגנטיות ביותר, הזקוקות להעשרה התנהגותית וחברתית נרחבת, כמו גם לתשומת לב נרחבת בשבי בני האדם, אחרת הן עלולות להיות במצוקה אמתית.

מריטת נוצה היא סימפטום נפוץ הנראה בקרב תוכי אפרור אפריקני אשר מרגישים במצוקה.

הם עשויים גם לפתח בעיות התנהגות בעת מצוקה בגלל שהאופי שלהם כה רגיש. בידוד חברתי מזרז מתח והתבגרות.

האפרורים אפריקניים הם מינים חברתיים ביותר וסומכים על מבנה ״הלהקה״ שלהם, אפילו כשמגדלים אותם בשבי.

מכיוון שהם כל כך תלויים בציפורים האחרות בתוך הלהקה שלהם, חלק ניכר מהדיבור והיכולת הקולית שלהם נרכשת באמצעות אינטראקציה עם בני האדם איתם הם מתגוררים בשבי.

תוכי הבר וגם השבויים הראו כי הם משתמשים בשיחות, המאפשרות להם לקיים אינטראקציה עם חבריהם ללהקה ולהעביר מידע על מיקומם, איתור טורפים, זמינות מזון ומצב בטיחות.

בנוסף, קריאות קשר משמשות ליצירת קשרים חברתיים חזקים עם חבריהם ללהקה, או במקרה של האפרור בשבי, עם חבריהם לבית האנושי.

בשבי, תוכי האפרור אפריקני הוכחו כמראים יכולת תקשורתית, כלומר הם לא רק משתמשים בשפה אנושית בצורה נכונה, אלא גם בצורה כזו שמתאימה לסיטואציה החברתית בה הם נמצאים.

אינטליגנציה והכרה

תוכים אפרורים אפריקניים הם אינטליגנטים ביותר ונחשבים בעיני רבים לאחד המינים החכמים ביותר של הציפורים בכלל.

הוכח כי פרטים רבים מבין מין האפרור אפריקני יכולים לבצע ביצועים מסוימים ברמה הקוגניטיבית של ילד בן ארבע עד שש.

מספר מחקרים לא קטן נערך עם האפרורים האפריקניים, מה שמצביע על שלל יכולות קוגניטיביות ברמה גבוהה יותר.

ניסויים הראו שתוכי האפרור אפריקני יכולים ללמוד רצפי מספרים ויכולים ללמוד לקשר בין קולות אנושיים לפנים של בני האדם היוצרים אותם.

עבודתו של המדען האמריקני אירן פפרברג עם אלכס התוכי הראתה את יכולתו ללמוד יותר ממאה מילים תוך הבחנה בין אובייקטים, צבעים, חומרים וצורות.

פפרברג עבד כמה עשורים בעבודה עם אלכס, וכתב מאמרים מדעיים רבים על ניסויים שבוצעו, והצביעו על יכולותיו הקוגניטיביות המתקדמות.

בנוסף ליכולות הקוגניטיביות הבולטות שלהם, תוכי האפרור אפריקני הוצגו ככאלה עם התנהגות אלטרואיסטית ודאגה לאחרים.

החוקרים גילו כי אמנם לא היה סביר כי ארה כחולת הראש תשתף אגוזים עם בני מינים אחרים שלהם, תוכי האפרור אפריקני יתנו באופן מודע את האגוז לבן זוגם, אפילו אם פירוש הדבר שהם לא יוכלו ליהנות מאגוז נוסף בעצמם.

כאשר התפקידים התהפכו, בני זוגם של האפרור אפריקני החזירו להם את החסד, וויתרו על האגוז שלהם לטובת בני זוגם.

תוצאות ניסוי אלה מעידות לא רק על עצם כך שהם נוהגים בחוסר אנוכיות אלא גם על כך שהפעולה היא מתוך הבנה והדדיות.

מחקרים מסוימים הראו כי ניתן לקשר בין העדפות כף הרגל למספר המילים שתוכי אפרור אפריקני מסוים עשוי לדעת ולהשתמש בהן.

החוקרים מצאו שתוכים אפרורים אפריקניים שמעדיפים להשתמש בכף רגל ימין הראו עלייה ניכרת במספר המילים בלקסיקון שלהם לעומת תוכים שהיו שמאליים.

מדענים מניחים כי תוכים עשויים להשתמש בחלק נרחב מיכולות המוח, בדומה ליונקים.

מוטציות

מוטציות בקרב המין האפרור אפריקני מתרחשות באופן טבעי בטבע, כמו הפרטים הלבקנים שצבעם הוא לבן לגמרי והפרטים הכחולים אשר גנבם לבן.

מגדלים מדרום אפריקה, אוסטרליה, ניו זילנד וסקנדינביה גידלו את המין האפרור אפריקני באינטנסיביות מאז המאה ה-19. זנים שונים אלה כללו בין היתר אפרורים בעלי צבע אדום, שילובים של אדום ושחור, לבנים, כחולים, צבעי קינמון ועוד.

מגדל הציפורים של דרום אפריקה פון ואן אנטוורפן והשותף הניו זילנדי ג'קו בוסמן בחרו ב-2F Pieds ויצרו את האפרור הראשון אשר היה בעל נוצות אדומות. אותם פרטים בעלי נוצות אדומות בחלקן הם נדירים, עשויים להיות בעיקרם בעלי פיגמנטיים אדומים, וכמות הנוצות האדומות שלהם קובעות את מחירם שכשיש יותר נוצות אדומות המחיר עולה בהתאם.

Photo by Magda Ehlers from Pexels