פומרניין – כל מה שצריך לדעת על הכלב הקטן עם הנשמה הגדולה!
בשנים האחרונות הפומרניין, אותו כלב דמוי דובי ננסי בצבע בז', השתלט על חיינו.
הפומרניין הפך להיות סמל סטטוס של ממש, שכן מחיר של גור אחד יכול להגיע לסכום של 10,000 ₪ ואפילו יותר.
יש מי שקונה את הכלב בארץ, אחרים מעדיפים לייבא את הכלב מארצות אחרות כמו רוסיה ואוקראינה, אבל העיקר שישימו את ידם על הפומרניין.
האם באמת שווה להשקיע מאמץ וסכום כזה על קניית כלב כאשר אפשר לאמץ? המשיכו לקרוא ותחליטו בעצמכם.
מקור הגזע והיסטוריה
על אף שהם גדולים בהרבה מהפומרניין המיניאטורי, הדמיון הרב בין כלבי השפיץ בצפון הרחוק וכלבי הפומרניין מצביע על מוצאם המשותף.
בשלב כלשהו התפצלו כלבי השפיץ לגזעים נפרדים.
לצד כלבי שפיץ גדולים, ששמשו לציד וגרירת מזחלות, חיו גם כלבים קטנים יותר, ששמשו לשמירה על בתים.
מאותם כלבי שפיץ קטנים התפתח, כנראה, הפומרניין המיניאטורי שכולנו מכירים היום.
על שורשיו הקדומים מעידים גם פסלי אבן וברונזה ושלדי כלבים קטנים בעלי מבנה דומה לזה של הפומרניין, שנתגלו בקברים במצרים העתיקה.
כלבי שפיץ היו פופולריים מאוד בגרמניה כבר במאה ה-16.
אחד מהם היה ה"צוורגשפיץ" או השפיץ הגמדי, ששימש ככלב רועים מצטיין, ובמספר מקומות אף סחב עגלות וסירות קטנות לאורך תעלות צרות.
כמאתיים שנה מאוחר יותר הפכה המלכה שרלוט, אשתו של ג'ורג' השלישי, מלך בריטניה, למגדלת השפיץ הננסי הידועה ביותר בעולם.
שני הכלבים, שייבאה המלכה מאזור פומראניה שעל חוף הים הבלטי בגרמניה, עוררו עניין רב בבריטניה.
שלא כמו כלבי השפיץ הננסי הגרמנים, שהופיעו בצבעים רבים, הפומרניין הבריטים היו בעיקר בצבע לבן.
בראשית דרכם היה משקלם של הכלבים בסביבות 12 ק"ג, בהשוואה ל-2.5 ק"ג – משקלם הממוצע כיום של הפומרניינים.
לנכדתה של שרלוט, המלכה ויקטוריה, הייתה השפעה לא פחותה מזו של סבתה על המראה והפופולריות של הגזע.
במהלך ביקור באיטליה, התאהבה ויקטוריה בפומרניין אדמוני, שחזר איתה לבריטניה.
בהשפעתה, הפך לקראת סוף המאה ה-19 הפומרניין האדמוני הקטן לפופולרי מאוד בבריטניה.
בשנות השלושים של המאה ה-19 נקבעה דמותו המודרנית של הפומרניין בתקן הגזע.
משקלם ירד ל-4 ק"ג בלבד, ונוספו לו גוני פרווה חדשים.
במאה ה-19 היגר הגזע לאמריקה, והתקבל שם בזרועות פתוחות.
כיום הפומרניין הוא בין הגזעים הפופולריים ביותר בעולם ונמצא בין עשרת הכלבים הפופולריים ביותר בארצות הברית.
הגזע הובא לישראל בשלהי שנות ה-70 והפך לפופולרי.
עד לאחרונה הגזע לא הוגדר ככלב עממי בארץ, ואף בחוג הישראלי לכלבים זעירים היו רשומים לא יותר מ-50 כלבי פומרניין.
המצב היום השתנה והגזע הולך ותופס תאוצה רבה בשנים האחרונות וניתן לראות עוד ועוד כלבי פומרניין שמופיעים ברחבי המדינה.
בין הכלבים הכי מפורסמים בעולם ניתן למצוא את הכלב העונה לשם בו.
כלב מסוג פומרניין אשר חי בין השנים 2006-2019 ונודע בעיקר בזכות המראה שלו שהזכיר "טדי בר" (בובת דובי).
בו היה כל כך מפורסם, שאבל גדול שרר בקרב 16 מיליון העוקבים שלו ברשתות החבריות, עם הידיעה על המוות שלו.
נתונים ומאפיינים
גובהו של הפומרניין על פי תקן הגזע הוא בין 19 ל-28 ס״מ ומשקלו נע בין 1.5 ל-3.5 ק"ג.
לפומרניין צוואר קצר, לסת קצרה, גבו קצר וכך גם רגליו ואוזניו.
זנבו השעיר והמרשים של הפומרניין ממוקם גבוה ושוכב על גבו.
אוזניו ממוקמות גבוה על הראש.
לפומרניין יש פרווה כפולה: תחתית רכה ושופעת וחיצונית ארוכה, גסה יותר וישרה.
הפרווה מופיעה בגוונים שונים: חום, אדמוני, שחור, דבש, לבן או שילוב ביניהם.
התנועה שלו קלילה, חלקה ונמרצת.
למרות גודלו הזעיר, הפומרניין הוא בעל אופי חזק, עקשן ודומיננטי.
השילוב של ערנות וחשדנות עם אומץ ליבו ונכונותו להגן על בעליו ועל הטריטוריה שלו, והעובדה שהוא אפילו מסוגל להתקיף כלבים גדולים ממנו בהרבה, הופכים אותו לכלב התרעה ולשומר מצוין.
לרוב הפומרניינים הזכרים נובחים יותר מנקבות.
אחד ממאפייני הגזע הבולטים ביותר הוא חביבותו, עליזותו הרבה ושמחת החיים שלו.
הפומרניין הוא בעל יצר משחקים מפותח.
מקובל לומר על כלבי פומרניאן שאין להם משמעת גבוהה במיוחד.
הם עקשנים ובעלי אישיות אינדיבידואלית ולכן אילופם דורש סבלנות.
עם זאת, בהשוואה לשאר הגזעים הזעירים, פומרניאן לומד מהר יחסית, ויכולת פתירת הבעיות שלו גבוהה.
לפי טבלת דירוג האינטליגנציה של כלבים שפרסם סטנלי קורן, מדורג הפומרניאן במקום ה-23, כשהוא מקדים 56 גזעי כלבים אחרים.
תוחלת החיים של הפומרניין היא בין 12-16 שנים.
אילוף
כמו שכבר נאמר, לפומרניין יצא שם של כלב לא ממושמע במיוחד.
אילופם דורש סבלנות רבה שכן הם כלבים מאוד עצמאיים.
בעלי פומרניין רבים מעדיפים לוותר על האילוף של הכלב שהרי הוא כלב קטן ולא יכול לעשות נזק רב.
חשוב מאוד לאלף את כלבכם בלי קשר לגודל שלו! כלב לא מאולף ימרר את החיים שלכם ויעכיר את היחסים ביניכם לבינו.
אילוף תורם לא רק למשמעת הכלב.
חשוב לזכור שאילוף היא דרך נהדרת לבנות את מערכת היחסים שלכם עם כלבכם.
תתקשרו עם כלבכם, תלמדו את כלבכם.
אתם תראו כמה החיים שלכם יהיו הרבה יותר טובים.
חשוב להתחיל את האילוף בשלב הגורות ובמידת הצורך להיעזר במאלף מקצועי כדי להביא למצב שכלבכם יגדל להיות כלב מחונך וממושמע.
חשוב להוציא את האנרגיות של כלבכם שלא יגיע למצב של שעמום ותסכול ואז יבחר להוציא את זה בצורת הרס חפצים ורהיטים בבית.
לא כיף לחזור לבית שכלב משועמם היה בו.
אל תשכחו כי בסופו של דבר מדובר בכלבים מאוד אינטליגנטים ובעלי יכולת למידה טובה וגם התקשורתיות שלהם ויצר המשחק המפותח מסייעים מאוד באילופם.
פומרניין בדירה
כמובן שלא רצוי לגדל את הגזע בחצר.
הפומרניין הוא כלב זעיר/ננסי והוא חייב להיות מגודל בבית, קרוב למשפחה שלו.
הפומרניין צריך להעסיק את הראש שלו בדמות של הוצאת אנרגיה מנטלית.
בעלי פומרניין לעיתים רושמים את הכלב שלהם לאימוני אג'יליטי, שמעסיקים הן את מוחו והן את גופו של כלבם.
זאת ועוד, כמו שכבר נאמר, הפומרניין חייב להיות מעורב בכל מה שקורה, הוא כל הזמן ערני ועם העיניים "על המטרה".
עובדה זו הופכת אותו לכלב שמירה והתראה מצוין.
תהיו בטוחים שאם זר נכנס לבית, הוא כבר ידאג להודיע לכם.
למרות האמור, הפומרניין מאוד אוהב לרוץ ולהוציא אנרגיה.
חשוב להקפיד על טיולים מספקים ואם יש אפשרות אפילו להוציא אותו לגינה כמה פעמים.
מחלות
הפומרניינים נוטים לסבול מבעיות במפרקים ובעצמות, בגלל העומס המוטל על רגליהם הדקות.
אחת המחלות האופייניות לגזע היא "מחלת העור השחור" הגורמת לנשירת הפרווה והשחרת העור.
צריך כל הזמן להקפיד על טיפוח הפרווה של הפומרניין ולא להזניח אותה.
תנאי האקלים החם בארץ, גורמים לפומרניין למצוקה, ולכן מומלץ מאוד לספר את פרוותו לקראת הקיץ.
רצוי למצוא לו פינה קרירה בבית ולהקפיד להוציאו החוצה השכם בבוקר או בשעות הערב, כשעומס החום פוחת.
לפומרניין תיאבון רב.
מאחר והשמנה עלולה לגרום לבעיות אגן ומפרקים בבגרותו, מומלץ להגביל את כמויות המזון שלו.
כמו כן, כמובן שחשוב להקפיד על האכלה במזון איכותי שמספק את כל הצרכים של כלבכם.
מכירה או אימוץ
כיום, בגלל שהפומרניין הפך להיות סמל סטטוס של ממש, התפתחה לה תעשייה נוראית של הרבעות כלבים לא מבוקרות.
לרוב הכלבים האלה חיים בתנאים נוראיים, ומשמשים בעיקר כ"מכונות" לייצור גורים.
אנא, אל תתנו יד לדבר.
אל תרכשו גורים מאותם מגדלים שעוברים על החוק.
חשוב לזכור שכלבים שנמכרים בבית גידול כאלה, נוטים להיות חולים יותר, במצב פיזי ירוד יותר, ואין באמת למי לחזור במידה ומתעורר מצב כזה.
לפני שאתם בוחרים פומרניין שמוצע למכירה, היעזרו ברכז הגזע לאיתור גורים או המלטות קרובות.
קנייה תחת רכז הגזע מבטיחה גור להורים בעלי תעודות יוחסין ואישורי בריאות המעידים על עמידה בתו התקן הבינלאומי של הגזע.
אם אין לכם צורך בתעודות, אנחנו ממליצים לכם לפנות לאימוץ.
בעמותות השונות ניתן לעיתים למצוא כלבי פומרניין לא גזעיים.
במידה ופניתם לאימוץ, חשוב שתדעו שהוא יהיה כרוך בתשלום מחיר סמלי לטובת סל אימוץ שהולך לטובת החיסונים והסירוס/עיקור של כלבכם ולכן הוא לא יהיה בחינם.
גם באתרים שונים ברחבי האינטרנט, כמו באתר יד 2 או קבוצות שונות בפייסבוק, תוכלו למצוא כלבי פומרניין למסירה או לאימוץ.
סיכום
הפומרניין עבר גלגולים רבים לאורך ההיסטוריה, הן מבחינת צבע הפרווה והן מבחינת הגודל והמשקל שלו.
מה שבטוח זה שאי אפשר להתעלם ממנו.
הכלב שהפך להיות סמל סטטוס בישראל, בעל מראה הדובי הקטן, בטוח יכניס לכם אור לבית.
רק במידה והחלטתם להכניס פומרניין הביתה, תשתדלו לא לתת יד למגדלי כלבים לא חוקיים.
