כלב פקינז- כל מה שכדאי לדעת על הגזע

רקע

הפקינז הוא סוג של כלב מגזע קטן הפופולארי מאוד ברחבי העולם. הפקינז הוא קטן וקומפקטי, אצילי, מלא חן, נאמן מאוד ואהוב במיוחד על אנשי משפחה עם ילדים קטנים או אנשים מבוגרים.

 

מראה ומאפייני גזע הפקינז

הפקינז הוא בעל גוף ארוך ונמוך. גובהם מגיע עד ל23 ס"מ, ומשקלם נע בין 3-7 ק"ג. אמנם הם קצרים, אך משקלם של הפקינזים גבוה יחסית לכלבים בגודלם, כיוון שמבנה גופם הוא מוצק וחסון.

פרוותם של כלבי הפקינז היא ארוכה וחלקה, לעיתים מגיעה אפילו עד לרצפה. סביב צווארם ישנה רעמה עם שיער ארוך וצפוף, ממש כמו של אריות אמיתיים.

פניהם של הפקינזים ומבנה אפם הוא פחוס, בדומה לכלבי הפאג והבוקסר. סביב אפם והלחיים שלהם קיים קפל אופייני לגזע בצורת "וי". רגליהן הן חזקות ומוצקות. הן קצרות, אך הרגליים האחורית ארוכות במעט מהקדמיות.

לפרוותם של הפקינזים יש יותר מ25 וריאציות המוכרות לגזע, הכוללים צבעים אחידים או שילובים מרהיבים בין צבעים שונים. צבעי הפרווה המפורסמים והמוכרים ביותר הם שחור וחום, זהוב (בלונדיני) עם פנים שחורות, לבן ועוד רבים.

הליכתם של הפקינזים היא מיוחדת במידה. הם הולכים בצורה עליזה ומקפצת, אפילו מענטזת יש לומר. בפעם הבאה שתראו פקינז צעיר ובריא ברחוב, שימו לב לכך, זה אחד מהמאפיינים הבולטים והמיוחדים של הגזע הזה.

http://www.youtube.com/watch?v=7oPn1eg4sGc

ההסטוריה המופלאה של כלבי הפקינז

באופן מפתיע, גזע הפקינז הוא אחד מהגזעים העתיקים ביותר הקיימים כיום. בעזרת בדיקות די אן איי מתקדמות, הצליחו חוקרי הגזע לגלות שכלבי הפקינז קיימים מזה 2,000 שנה לפחות, ומקורם הוא מהעיר פקינג שבסין, על שמה הוא קרוי.

האגדה הסינית העתיקה מספרת על אריה אמיץ וגדול שהתאהב באופן נואש בקופה מסוג מרמוסט. האריה הבין שהאהבה ביניהם היא בלתי אפשרית, אך לא התכוון לוותר. הוא ביקש והתפלל לאל בודהה שיהפוך אותו לקטן, בדיוק בגודל של אהובתו, אך שיתן לו לשמור על החוזק והגבורה שלו כאריה.

בודהה החליט להעניק לאריה את המשאלה שלו, על מנת שיוכל לממש את אהבתו לקופת המרמוסט. כן יצר בודהה את הכלבי-אריה המיתולוגיית של סין, ה"פו לין", אבותיהם של הפקינזים. זאת הסיבה שרבים מכנים את כלבי הפקינז "כלבי האריות" עד היום.

ההיסטוריה האמיתית של הגזע אמנם אבדה עם הזמן, אך העדויות מראות כי במשך אלפי שנים היו הפקינזים בני לוויה של אנשי אצולה ומלכות בסין, שהיו נוהגים לקחת איתם את כלביהם לכל מקום בו ביקרו. לפי הסיפורים, אנשים היו אפילו משתחווים לכלבי הפקינז, משום שהם האמינו שהם עצמם בני מלוכה אצילים.

הפקינזים הגיעו לתודעה של העולם המערבי רק משנת 1860, כאשר כבשו חיילים בריטים אזורים בסין. מהר מאוד התאהבו החיילים בגזע המיוחד הזה, וחיילים רבים החליטו לקחת כמה פקינזים איתם בחזרה לאנגליה. עם השנים הפופולאריות של הפקינזים עלתה ברחבי אירופה ורבים התאהבו בהם במהרה.

אופי והתנהגות טיפוסית

הפקינז הוא כלב מלא חיים ושובב. הוא נהנה לשחק ולעשות שטויות. כל מה שהפקינז עושה, הוא עושה בחן תוך כדי שמירה על כבוד ואצילות מדהימה.

הפקינז הוא כלב משפחתי ואוהב. הוא נהנה להיות בחברתם של המשפחה שלו, להביע חיבה ולהרגיש שהוא מגן עליהם מכל משמר בביטחון.

הם נוטים לפתח חרדת נטישה אם הם לא נמצאים ליד הבעלים שלהם שעות ארוכות ביממה. זאת הסיבה שכלבי הפקינז מומלצים במיוחד לאנשים מבוגרים, שיוכלו לבלות איתם שעות ארוכות ביום, ולתת לו את כל תשומת הלב והאהבה הנחוצה לו.

הפקינזים הם כלבים רגישים. סביר להניח ברגע שתרימו על גור הפקינז שלכם את הקול או תכעסו עליו, הוא ילך לשבת בפינה ויסתכל עליכם במבט תמים ונעלב.

גורי פקינז הם חברותיים לילדים ולכל חיות המחמד האחרות. למרות זאת, עקב גודלם הקטן והשובביות שלהם, מומלץ לא להשאיר אותם ללא השגחה ליד ילדים קטנים מדי או כלבים מגזע גדול העלולים לפגוע בהם בשוגג.

הם אידיאלים לאנשים המאמצים כלב בפעם הראשונה. האופי של הפקינז הוא משפחתי, והוא נינוח ושליו בסביבת ביתו. הוא מתאים לגידול בדירה קטנה ולא דורש הרבה מקום.

טיפול נכון וטיפוח מוצלח

פרוותם של הפקינזים דורשת טיפוח יום יומי. הפרווה היא ארוכה וסבוכה, וחשוב לסרק אותה במסרק מתאים לפרווה ארוכה על מנת למנוע נשירה  והיווצרות קשרים ו"ראסטות" באזור הצוואר והרגליים. כאשר הפרווה ארוכה מדי או כאשר מזג האוויר חם מדי, אפשר לקחת את גור הפקינז לכם למספרת כלבים ולסדר לו תספורת אופנתית ומרעננת.

בגלל מבנה העיינים הבולט של הפקינזים והאף הפחוס, הם בעלי נטייה לפתח כתמים כהים ולחים מתחת לעיניים. הכתמים הללו נוצרים בגלל דמעות והפרשות מהעיניים. מגבונים או תמיסות לניקוי כתמי דמעות המיועדים לכלבים במיוחד, עוזרים לפתור את הבעיה ולהעלים את הכתמים בהצלחה.

כאשר גור הפקינז שלכם יקבל את כל החיסונים שלו ויוכל לצאת החוצה ולטייל, הוא יצטרך רצועה טובה. בגלל מבנה גופו, מומלץ להשתמש ברתמה מאשר בקולר. ההבדל הוא, שאת הרתמה מלבישים סביב החזה של כלבכם, לעומת הקולר אותו מלבישים סביב צווארו.

הסיבה שבגללה רתמה עדיפה מקולר היא כיוון שהרתמה שומרת על עמוד השדרה של הכלב ואינה מעמיסה על צווארו העדין. ישנם סוגים שונים ומגוונים של רתמות במידות שונות וצבעים שונים, ומעבר לשמירה על בריאותו הגופנית, יעניקו לו גם סטייל מיוחד בטיולים המשותפים שלכם ביחד.

בריאות קודמת לכל

כלבי הפקינז הם כלבים רגישים לא רק בנפשם, אלא גם בבריאותם. ישנן תופעות מסויימות שאופיניות לגזע שעלולות לערער את בריאותו לעיתים. ביקורים שנתיים אצל וטרינר, תשומת לב לפרטים ותזונת כלבים נכונה, יעזרו לכם לשמור על כלבכם בריא ומאושר.

אחד הבעיות הנפוצות ביותר אצל כלבי הפקינז היא אלרגיה. הם עלולים להיות אלרגים לשלל דברים, ביניהם פרעושים, קרציות, מזונות מסויימים, צמחים ועוד רבים. לכן, חשוב לדאוג בראש ובראשונה לדאוג לתזונה מתאימה לכלבכם ולהתאים לו מזון איכותי לטעמו.

שנית, מומלץ לדאוג לטיפול יעיל נגד פרעושים וקרציות באופן שיטתי ומוצלח על בסיס חודשי. כל אלה ישמרו על בריאות העור והפרווה של כלבם וימנעו גירודים ומחלות שונות.

כמו שהוזכר קודם לכן, כלבי הפקינז הם פחוסי אף, ולעיתים מבנה האף שלהם הוא קטן מאוד והנחיריים שלהם סגורות למחצה. מסיבה זו, הפקינזים נוטים לנחור או לחרחר המון, במיוחד מתוך שינה או לאחר מאמץ ממושך.

ברוב המקרים אין זה מסוכן, אלא פשוט אחד ממאפייני הגזע. עם זאת, לעיתים פתח הנחיריים קטן מהרגיל או אפילו כמעט וסגור לגמריי. במקרים כאלה יש להתייעץ עם וטרינר בנוגע לניתוח המתקן את הבעיה, בייחוד אם כלבכם חווה קשיי נשימה. ניתוח זה אינו מסובך ונפוץ להפליא בכלבים מגזע זה. הוא יעזור לכלבכם לנשום לרווחה ללא דאגה או סכנה.

הפקינזים נוטים לפתח השמנת יתר, במיוחד אם הם אינם פעילים. יש לשמור על משקל תקין בעזרת האכלה נכון במזון מתאים בהתאם להוראות היצרן ולדאוג לפעילות גופנית מתונה לעיתים קרובות. מומלץ לא להאכיל אותם במזון של בני אדם. אם בכל זאת רוצים לפנקם, עדיף לעשות זאת בעזרת חטיפים או מזון משומר מיוחד לכלבים. הם לעולם לא יתנגדו לצ'ופר טעים ומפנק.

אילוף ואימון

את גורי הפקינז קל לאלף עם סבלנות וגישה נכונה. בטבעם, כלבים אלה הם חכמים מאוד ולהוטים לציית לבעליהם. עם זאת, הם יכולים להיות עקשניים וסרבנים במידה מסויימת כאשר מנסים להציב להם גבולות.

על מנת לאלף בצורה נכונה את גורי הפקינז, יש לפעול באופן איטי אך שיטתי, ו"לקחת את הזמן". גם אם לעיתים נראה שכלבם לא ילמד לעולם, תנו לו את הזמן להבין, ולעולם אל תתיאשו.

מאלפים רבים ממליצים על גדר אילוף לפקינזים, יותר מאשר כלוב אילוף, כיוון שהם נוטים לפתח חרדת נטישה וקלסטרופוביה במקומות סגורים, ועלולים להפוך לנבחנים. גדר אילוף בשונה מכלוב אילוף, נותנת לפקינז הרגשה משוחררת וחופשית יותר מכלוב, כך שירגיש שהוא לא רחוק ממשפחתו.

כלבי הפקינז אינם זקוקים לפעילות גופנית רבה. עם זאת, על מנת שלא יסבלו מעודף משקל, מומלץ לצאת איתם לטיולים ארוכים ולשלב קצת משחקים וריצות מדי פעם. חשוב לזכור, שהם עלולים להתעייף מדי פעם, לכן מומלץ לתת להם זמן לנוח בטיולים ואפילו להצטייד בקערת מים ניידת על מנת שיוכלו להתרענן במהלך הטיול.

להזמנה חייגו :